היחידה העוסקת בנושא

 
     
 

 מדיניות התקינה בישראל

 
 
מינהל תקינה במשרד הכלכלה אמון על ביצוע מדיניות התקינה הלאומית: קביעת עדיפויות בתקינה,ייזום וביקורת על שינויים בתקנים קיימים, הכרזה על תקנים כרשמיים או הסרת רשמיותם, תיאום בין-משרדי בנושאי תקינה ואימוץ תקינה בינלאומית.  
 
 

חשיבות התקינה

  • העלאת איכות המוצרים
  • הבטחת בטיחות המוצרים
  • הגברת תחרותיות התעשייה הישראלית בשווקים הבינלאומיים והמקומיים
  • הסרת חסמי סחר בין לאומי
  • הקלה על ההכרה ההדדית בין ישראל לשותפותיה בבדיקות התאמה של מוצרים לדרישות התקנים
 

תקינה כבסיס לצמיחה כלכלית

  • גישה לשווקים: הקלת הסחר באמצעות מניעת מגבלות על הסחר הבינלאומי, פתיחת שווקים חדשים והרחבת הקיימים
  • בטיחות מוצרים: הגבלת הסיכון לצרכן ובמקביל הסיכון הכספי ליזם באמצעות הסתמכות על תקינה ורגולציה
  • ניהול סיכונים: אמצעי להערכת סיכונים, טיפול ממוקד לצורך הקטנת השפעתם, במחיר סביר
  • הורדת עלויות: אופטימיזציה של תכנון המוצר לאורך חייו – תכנון, ייצור, שיווק, מחזור
  • חדשנות: תאימות תפעולית ויכולת מדידה והשוואת ביצועים מאפשרים החדרת מוצרים לשווקים
  • הגנת הסביבה: הקטנת ההשפעה השלילית על הסביבה ושיפור הקיימות באמצעות תכנון מראש למחזור
  • יעילות אנרגטית: היכולת למדוד יעילות אנרגטית מאפשרת שימוש מושכל ומתן עדיפות למוצרים ולתהליכים חוסכי אנרגיה
  • ניהול איכות: שיפור האיכות, האמינות ושביעות הרצון של הצרכן
  • יחסי ספק-לקוח: קביעת בסיס ברור ומדיד למחויבות בין מוכר לקונה
  • אחריות חברתית: אתיקה בניהול, אחריות תאגידית ונורמות התנהגות
 

ביצוע מדיניות התקינה הלאומית

אימוץ תקינה בינלאומית
תיקון נוסף בחוק התקנים אושר בכנסת בסוף שנת 1999 לפיו, בקביעת התקן, יאמץ מכון התקנים, ככלל, תקינה בינלאומית אשר נהוגה בקרב המדינות המפותחות. בקביעת תקן כאמור, יובא בחשבון אופי הסחר בין ישראל למדינות העולם. כאשר קיימים תקנים שונים במדינות המפותחות, רשאי המכון לקבוע תקנים חלופיים, ובלבד שכל תקן שייקבע כאמור, יתבסס במלואו על תקן קיים.
בנסיבות מיוחדות, כאשר יש הכרח לעשות כן, בשל קיומם של תנאים ייחודיים למדינת ישראל, רשאי המכון לשנות תנאים מסוימים הקבועים בתקינה הבינלאומית, תוך פירוט הנימוקים לכך בדברי הסבר אשר יצורפו לתקן.
 
הורדת יוקר המחייה:
  • הקלות ביבוא: אימוץ תקינה בינלאומית והכרה במעבדות בחו"ל, לצד ביטול היטלים ותשלומים כפולים
  • הקטנת מגוון המוצרים אשר לגביהם נדרש אישור מכון התקנים ובכך תוזל משמעותית עלות, היצרנים המקומיים, שיוכלו לייבא בקלות רבה יותר את חומרי גלם שלהם
  • הגברת תהליכי הפיקוח על המוצרים בשווקים
  • שת"פ עם מכון התקנים הישראלי במטרה לבחון היכן ניתן להקל על היצרנים המקומיים, לשפר את השירות, להוריד את המחירים ו"להפריע כמה שפחות" לפעילות העסקית.
 

תפקיד הרגולטור בנושא תקינה

הממשלה נמצאת במרכז אבטחת בטיחות המוצרים על ידי: מעורבות בקביעת תקינה, בדיקת תאימות מוצרים ואכיפה בשלב השיווק.
 policy.jpg
לחץ לגרסת הדפסהגרסת הדפסה
  
  
  
  
מצאתם אי-דיוקים? יש לכם הצעות ייעול? עדכנו אותנו