היחידה העוסקת בנושא

 
     
 

 חקיקה

 
 
 
 
פעילות הממונה על התקינה היא מכוח חוק התקנים תשי"ג - 1953. החוק הוא באחריותו של שר הכלכלה. משרד הכלכלה מהווה מתאם בין משרדי ממשלה: משרד הכלכלה משמש בהכרזתו על רשמיות תקנים, כגוף מתאם בין משרדי הממשלה בכל הקשור לחקיקה טכנית המושתתת על תקנים. המשרדים העיקריים: בריאות, פנים, הגנת הסביבה, אנרגיה ומים, תקשורת, ובינוי ושיכון.
 

עיקרי חוק התקנים תשי"ג - 1953

  • ​תקנים מכינים במכון התקנים
  • שר הכלכלה רשאי להכריז על תקן כרשמי בגין עילות של בטיחות, בריאות ואיכות הסביבה
  • תקנים רשמיים מחייבים בייצור, בייבוא ובשיווק
  • האחריות על אכיפת תקנים רשמיים היא של הממונה על התקינה
  • החוק יחד עם צו המכס (צו איסור יבוא) מפרט רגולציה (לא מסים) ביבוא טובין למדינת ישראל
  • הצטרפות ישראל אל ה-WTO
  • הוראות מעבר לתקנים


לפני שהצטרפה כחברה אל ארגון הסחר העולמי (WTO), ראו בישראל את התקינה כאמצעי להגנה על תוצרת הארץ ולמניעת ייבוא מתחרה. ב-1995 עם הצטרפותה לארגון, שינתה ישראל את מדיניותה לגבי הסחר במוצרי תעשייה ופתחה את שעריה לסחר עם שאר העולם.
ב-1998 פרסם הממונה על התקינה ברשומות רשימה של 250 תקנים אשר רשמיותם הוסרה מפני שלא תרמו לבטיחות הציבור או בריאותו כנדרש.

 

סמכויות הגורמים המוגדרים בחוק התקנים

  • שר הכלכלה: ממנה את הממונה על התקינה ומכריז על רשמיות התקנים
  • הממונה על התקינה: אחראי על אכיפת התקנים הרשמיים
  • המכון- מכון התקנים הישראלי (מת"י), תאגיד סטטוטורי: סמכות בלעדית להכנת תקנים בישראל, מוסמך לבצע בדיקות התאמה לתקנים ומפעיל את תו התקן
 

התיקון העשירי לחוק התקנים

  1. ​הקמת ועדת אימוץ שמטרתה בחינה של שינויים בתקנים בינלאומיים שאומצו כתקנים לאומיים על מנת לוודא שלא יהיו אי התאמות. הועדה תתכנס על פי בקשת מכון התקנים או השר.
  2. הרחבת סמכויות הממונה באכיפה בשלב השיווק:
    א. הוראה לעסק על החזרת מוצרים, כולל הורדה מהמדפים והשמדתם
    ב. סמכות להודיע לציבור על מסוכנות מצרך שלא עומד בדרישות התקן הרשמי
    ג. הטלת עיצומים כספיים על עוסקים בגין הפרות של חוק התקנים.
  3. הרחבת אחריותו של עוסק:
    א. חיוב עוסקים להודיע לממונה על התקינה ללא דיחוי על אי עמידה בדרישות תקן רשמי של המצרך או על פגיעה או כמעט פגיעה שנגרמה על ידי מצרך.
    ב. חיוב עוסק לנהל רישום של תלונות שהתקבלו אצלו לגבי סיכונים אשר נגרמו או אשר עלולים להיגרם ע"י מצרך שחל עליו תקן רשמי.
  4. אישור מחירון מת"י על ידי השר ופרסומו כצו בוועדת הכלכלה. זאת באשר לשירותים לגביהם מת"י הוא היחיד שנותן שרות על פי דין
  5. התניית יישום החוק בהשלמת מערך האכיפה תוך 6 חודשים.
  6. בתקון מס' 10 לחוק התקנים, תוקנה גם פקודת הייבוא והייצוא (בתיקון עקיף)
  7. אישור מצרכים שעבורם קבע הממונה על התקינה בהוראותיו ערב יום התחילה, שחלה דרישה להצגת ת"ר לשם שחרורם מהמכס, ימשיך מת"י לתת אישור ת"ר (תקן רשמי) בהתאם להוראות הממונה (על פי החלוקה ל – 4 קבוצות).
  8. לגבי מצרכים שהממונה על התקינה לא קבע ערב יום התחילה שחייבים באישור ת"ר, יחול הכלל שנקבע בפקודת הייבוא והייצוא לפיו יהיה היבואן רשאי להגיש תצהיר על התאמת המוצר לתקן. השר יהיה רשאי גם הוא לקבוע בצו ייבוא חופשי תנאים נוספים (לדוגמא, הצגת "תיק מוצר"). כן יהיה השר רשאי לדרוש אישור מטעם מעבדה על התאמת המוצר לתקן, - זאת במידה שהממונה על התקינה רואה צורך להגן על בטיחות הצבור או בריאותו.
  9. בדיקת תצהירי היבואנים תיעשה במשך 3 שנים על ידי תאגיד סטטוטורי שמטרתו להבטיח שלמוצר רמת איכות נאותה. זה ייעשה מכוח כתב הסמכה של שר האוצר ושר הכלכלה. ניתן להאריך כתב הסמכה עד ל – 6 שנים. הכניסה לתוקף היא ביום 1 במאי, 2014.

 

לעיון בתיקון העשירי מתוך ספר החוקים

 

חקיקה בתחום היבוא

​צו יבוא חופשי יחד עם צו המכס (צו איסור יבוא) מפרט רגולציה טכנית ביבוא טובין למדינת ישראל. סמכות התקנת הצו ותיקוניו בידי שר הכלכלה.

 

להרחבה בנושא היבטי תקינה ביבוא

    לחץ לגרסת הדפסהגרסת הדפסה
      
      
      
      
    מצאתם אי-דיוקים? יש לכם הצעות ייעול? עדכנו אותנו