היחידה העוסקת בנושא

 
     
 

 פעילות בינלאומית

 
 
 
 
במישור הבינלאומי התקינה מאפשרת הגברת הסחר הבינלאומי ומגבירה את יכולתה של התעשייה הישראלית לחדור לשווקים העולמיים. היעד המרכזי הוא עמידת מדינת ישראל בהתחייבויות בינלאומיות. בין המגמות המודרניות העיקריות של עולם התקינה ניתן למנות את:
  • המעבר מהרמוניזציה בתקנים להרמוניזציה ברגולציה טכנית, מתיאום בין עושי תקנים לתאום בין רגולטורים
  • קידום הסכמי הכרה הדדית עם גושים ומדינות בתחום בדיקות התאמת מוצרים לתקנים
  • במישור אכיפה בשווקים נעשה ניסיון להפחית את כמות המוצרים המסוכנים בשווקים על ידי הכללת סין, היצרנית הגדולה של מוצרי צריכה, במסגרות הארגונים המחליפים מידע על מוצרים מסוכנים.
 

חברות ישראל בארגון הסחר העולמי

​בשנת 1995 הצטרפה ישראל כחברה אל ארגון הסחר העולמי והתחייבה:

  • להתאים את התקינה הלאומית לזו שמקובלת בעולם
  • לשקיפות בחקיקה הטכנית ככלל ובתקינה בפרט
  • לאכיפה זהה בייבוא ובייצור המקומי (Equal Enforcement)
  • להפעלת מרכז מידע לאומי WTO TBT Enquiry Point. מרכז זה פועל כבר משנת 2002 ומשמש נקודת קשר בין מדינת ישראל לארגון הסחר העולמי ולמדינות-חברות ב- WTO.
 

חברות ישראל ב-OECD

בשנת 2010 הצטרפה ישראל כחברה אל המועדון האקסקלוסיבי של 30 המדינות המובילות בעולם. הצטרפות זו מחייבת את ישראל, בין היתר, ליישם את 6 המלצות ה-OECD לגבי מוצרים מסוכנים.
מינהל התקינה חבר פעיל ב-OECD, בקבוצת עבודה לבטיחות מוצרי צריכה ומשתתף פעיל בהקמת אתר מוצרים מסוכנים הבינלאומי Globalrecalls.
 

הכרה בתעודות בדיקה של מעבדות בחו"ל

​במהלך 2012 חתמה ישראל על שני הסכמי הכרה הדדית בבדיקות התאמה לתקנים ולרגולציה טכנית אחרת בתחום מוצרי תקשורת, מול ארה"ב ומול קנדה. משמעותם של ההסכמים הינה הכרה בינלאומית ברמת התקינה הישראלית והקלה על ייצוא מוצרי תקשורת ישראלים לשוק של צפון אמריקה, היינו, הכרה במערך התקינה והמעבדות הישראלי בתחום מוצרי תקשורת כשווה ערך לזה של ארה"ב ושל קנדה.

 

באופן כללי, הסכם הכרה הדדית (MRA) להתאמת מוצרים לדרישות המקומיות הינו הסכם בין שני צדדים או יותר, הקובע כי תהליכי הבדיקה והתקינה בכל אחד מן הצדדים מקובלים על הצד השני. כלומר, ההסכם להכרה הדדית עם שתי המדינות של צפון אמריקה מחייב את הצדדים להכיר בתוצאות הבדיקה וההתעדה של גופים מאושרים במדינות לצורך תהליכי יבוא של מוצרי טלקום.

 

בהתאם לשני ההסכמים האמורים, מוצר ישראלי אשר ייבדק בארץ במעבדה מוכרת במסגרת ההסכם בהתאם לדרישות הרגולציה באחת המדינות, לא יצטרך לעבור בדיקה מחודשת במדינה זו.

 

ב – 2014 עודכן  Annex I של ההסכם ובו השלמת הרשימה של הרגולציה הישראלית בתחום ציוד הטלקום.

 

הממונה על התקינה פרסם הודעה עבור המעבדות בארץ בדבר הגשת בקשות לאישור מעבדות במסגרת ההסכם האמור, בה רשימת הדרישות ופרטי הקשר עם הגורמים המעורבים בתהליך אישור והכרה.

 


בהתאם לדרישות ההסכם עם ארה"ב, מתפרסם  Annex IV​ של ההסכם ובו רשימת המעבדות של ארה"ב המוכרות על ידי ישראל לצורך בדיקות התאמה של ציוד טלקום.

 

פעילות בינ"ל בנושא בטיחות מוצרים עולמית

ב- 2005 נחתם מזכר הבנות בין משרד הכלכלה לבין הוועדה הפדרלית לבטיחות מוצרי צריכה בארה"ב (CPSC). ההסכם מאפשר לישראל לקבל מידע שוטף על כל מוצר שהורד מהמדפים בארה"ב ועל כל משלוח של מוצרים פגומים שסולק מארה"ב ונמצא בדרכו לישראל.
לחץ לגרסת הדפסהגרסת הדפסה
  
  
  
  
מצאתם אי-דיוקים? יש לכם הצעות ייעול? עדכנו אותנו