כלים ומאגרי מידע

 
     
 

 הצגת מחירים (סעיפים 17א- 17ז)

 
 
 

חשיבות הצגת המחירים

תכלית הצגת מחיר על גבי המוצר או לגבי שירות היא  להביא לידיעת הצרכן את עלות העסקה לפני ביצועה. המחיר הוא מידע מהותי וחיוני שחייב להימצא בידי הקונה כדי לאפשר לו החלטה מושכלת לגבי העסקה אותה הוא מתכוון לבצע. הצגת המחיר מאפשרת לצרכן להשוות בין מחירי מוצרים/שירותים מאותו סוג ; לוודא כי התשלום הנגבה ממנו בקופה זהה לזה המוצג על גבי המוצר/שירות ולעמוד על זכותו במקרה של הפרה קרי לשלם את המחיר המוצג על המוצר או השירות ואף לא אגורה יותר.

במקרה של הפרה קיימת לצרכן גם זכות לפיצוי לדוגמה אותה ניתן לממש במסגרת תביעה אזרחית.

עקרונות החוק בנושא הצגת מחירים
 

חובת הצגת מחיר חלה על כל מוצר בבית העסק לרבות מוצרים המוצגים לראווה.

לגבי שירותים חובת הצגת המחיר חלה אך ורק לגבי שירות הניתן במספרה ובמכבסה.
בחר נותן שירות (שאיננו מספרה או מכבסה) להציג מחיר בבית העסק יחולו עליו אותם כללים של הצגת מחיר כפי שמפורט להלן:

 
  • חוק הגנת הצרכן דורש הצגת מחיר כולל בלבד של נכס או של שירות. המחיר הכולל הינו סך כל התשלומים החלים על הצרכן בגין העסקה שאותם הוא חייב לשלם לעוסק ואין לו אפשרות לוותר עליהם. למשל : מע"מ; אגרות; תשלומי חובה; הובלה אם העוסק מחייב את הצרכן להשתמש בהובלה שלו בלבד וכו'.

 

  • המחיר הכולל חייב להיות במטבע ישראלי בלבד. החוק מאפשר ברשימה סגורה של מקרים להציג את המחיר הכולל במטבע זר (חלק ב' לתוספת הראשונה לחוק) ובלבד ששער ההמרה יהיה כפי שקבוע בחוק. למשל :בכרטיסי טיסה ובשירותי חבילות תיירות ונופש היוצאות מישראל לפי שער המכירה האחרון ביום העסקים שקדם למועד התשלום; בדיוטי פרי לפי השער היציג שפורסם לפני עשיית העסקה וכו'.

 

  • ככל שלא מדובר בהצגת מחיר בבית העסק אלא בפרסום/נקיבה של מחיר נכס או שירות בעיתון; במידע ; שלטי חוצות וכו' – אין חובה על עוסק לנקוב במחיר. אם בחר העוסק בכל זאת לפרסם או לנקוב בעלות העסקה או המוצר- חלה עליו חובה לעשות כן במחיר כולל בלבד ובמטבע ישראלי (למעט בפטורים כפי שפורטו לעיל).
 
לתשומת לבך המחיר המחייב של המוצר הוא המחיר שהוצג עליו גם מחירו בקופה גבוה יותר.
 
 
דרך הצגת מחירים של סוגי מצרכים מסוימים
 
בתקנות הגנת הצרכן (כללים שונים לפרסום מחירי נכסים ושירותים), התשנ"א – 1991 נקבעה רשימה סגורה של סוגי מוצרים שניתן להציג לגביהם את המחיר ע"י שלט או בסמוך להם ולא על גבי המוצר עצמו למשל:
 
  • ירקות או פירות טריים בתפזורת - ניתן להציג את מחירם ע"י הצבת שלט על המצרך או מעליו, או ע"י הצמדת תווית למדף שמתחת למצרך, ועליהם מצוין המחיר ל- 1 ק"ג. 

 

  • מוצרים הנמכרים מאחורי דלפק מתוך המלאי ולצרכן אין גישה אליהם - אין צורך להציג מחירים על גביהם ודי בהעמדת קטלוג מחירים על הדלפק לעיון הצרכן.

 

 
סימון טובין (סעיף 17 וצו הגנת הצרכן (סימון טובין) התשמ"ג-1983)
הסימון הוא תעודת הזהות של המוצר, ועל כולנו לדאוג כי היתרונות שאנו יכולים להפיק מסימון, יהיו חלק אינטגרלי מחיי המסחר ומנורמות התנהגות מקובלות, שיובילו לשיפור איכות חיינו. הסימון מסייע לצרכן לקבל מידע לגבי היצרן, אופן השימוש, אזהרות וכו' ומכאן חשיבותו.
 
על אכיפת הוראות הסימון מופקדים משרדי הממשלה השונים, כל משרד בתחומו לדוגמא: משרד הבריאות נושא באחריות לסימון תרופות ומזון, משרד התחבורה לסימון חלקי חילוף לרכב, משרד התעשייה והמסחר לסימון מרבית מוצרי הצריכה.
 
על העוסק חלה חובה לסמן על גבי מוצרים המיועדים לצרכן או על אריזתם בין היתר את :
 
שם המצרך; ארץ היצור; פרטי היצרן או היבואן; כמות המצרך; היותו של המצרך מוחדש ועוד.
חריג לחובה זו קיימת למשל לגבי מוצרים בתפזורת המוצגים בתוך מיכל או באיזור מתוחם ואשר אינם ארוזים או ארוזים באריזה שקופה והסימון אחיד ומתייחס לכל אחד מהפריטים (כמו ציוד משרדי כלי בית)- ניתן לסמן על גבי תווית או שלט צמוד למיכל או למדף.
סימון טובין הינו כלי חשוב המסייע לצרכנים בקנייה נבונה ונכונה של מוצרים המיועדים לשימושם.

הוראות הסימון הכלליות בחוק הגנת הצרכן חלות על כל המוצרים למעט :

מוצרים שחל עליהם תקן ישראלי רשמי. במקרה זה הוראות הסימון הינן חלק מהתקן ומחייבות בהתאם.
מוצרים שהוצאו במפורש מתחולת חוק הגנת הצרכן כגון מזון (אופן הסימון נקבע בחקיקה אחרת) מוצרים של תעשיות הדפוס (ספרים, עיתונים וכדומה) יצירות אומנות ועתיקות. 
  • הסימון יהיה בעברית זולת אם נקבע אחרת.
  • החוק אוסר מכירת מצרך וכן את החזקתו לשם מכירה כשהוא לא מסומן. 
  •  לסוגים שונים של מוצרים יש הוראות סימון מיוחדות. 
  • בתוספת השלישית לצו מצויה רשימה של מוצרים לגביהם יש חובה לצרף הוראות שימוש בעברית (קישור לצו). 
  • במקרה של מוצרים מיובאים עם הוראות שימוש או אזהרה בלועזית קיימת חובה לתרגם הוראות אלה לעברית.
 
גודל האותיות בחוזה אחיד ובמידע אחר המיועד לצרכן

ברוב עסקאות המכר הנערכות בין צרכן לעוסק נעשה שימוש בחוזה אחיד שהוכן ע"י העוסק בעוד שלצרכן, ברוב המקרים, אין הצעה לחוזה בעת ביצוע העסקה.

המחוקק ראה צורך להגן על הצרכן בבואו לחתום על חוזה אחיד ועל כן קבע כי גודל האותיות המחייב בחוזה אחיד לא יפחת מ 2מ"מ.

לגבי כל פרסום אחר לרבות עלון מידע, קטלוג, מודעת פרסומת וכו' בין במודפס ובין במדיה אלקטרונית, אשר קיים בו סייג או הגבלה המסייגים את הפרסום- גודל האותיות בסייגים יהיה 30% מגודל האותיות הגדולות ביותר ולעולם לא יקטן מ 2 מ"מ גם אם הפרסום עצמו נעשה באותיות קטנות יותר.

תביעה לפיצוי לדוגמה (סעיף 31א)

תביעה לפיצוי לדוגמא הינה כלי שנועד להעצים את הצרכן ולאפשר לו אכיפה עצמית במקרים הקבועים בחוק. במקרים אלה הצרכן רשאי לפנות לבית משפט לתביעות קטנות ולדרוש פיצוי ללא הוכחת נזק. בית המשפט רשאי לפסוק פיצוי של עד 10,000 ₪.

רשימת ההפרות בגינן ניתן לתבוע פיצוי לדוגמה היא רשימה סגורה וכוללת, למשל : גביה בקופה מעבר למחיר שהוצג על המוצר; אי ביטול עסקה שבוטלה ע"י הצרכן על פי החוק בעסקת רוכלות או מכר מרחוק; גביית שער המרה בטיסות או בחבילות תייירות ונופש היוצאות מישראל בניגוד לקבוע בחלק ב' לתוספת לחוק וכו'.​
לחץ לגרסת הדפסהגרסת הדפסה
  
  
  
  
מצאתם אי-דיוקים? יש לכם הצעות ייעול? עדכנו אותנו