כלים ומאגרי מידע

 
     
 

 סקר צרכנות

 
 
 

רקע ומטרות

​עבודת מינהל מחקר וכלכלה בתחום הצרכנות נערכת במינהל מאז שנת 2005 וכוללת בניית מערכי איסוף נתונים וניתוחם בהיבטים הנוגעים לצרכנות ולצריכה של משקי בית ושל פרטים בשווקים השונים, להגנה על הצרכן ולעידוד התחרות במשק.

הניתוח נערך על בסיס  איסוף מידע מקורי  באמצעות סקרים שעורך המינהל (כשלצדם- המינהל
מרכז ומנתח  גם מידע ממקורות מינהליים ומחקריים שונים), כאשר המידע הנאסף מסייע ביצירת תשתית קבועה, מתמשכת ומהימנה של נתונים על הצרכן הישראלי בהיבטים המצויים בתחומי אחריותו ו/ או המשיקים לעבודת משרד הכלכלה, בכל הקשור לדפוסי צריכה וצרכנות בישראל, היקף המודעות ומידת השימוש במנגנוני הגנה על הצרכן (באמצעות חוקים, תקנות ונהלים שקובע המשרד והרשויות הקשורות אליו), בחינת השפעתם של שינויים והתפתחויות בחוקי הגנת הצרכן, בנהלים ובתקנות על  דפוסי צריכה ועל התנהגות צרכנים. כל אלו מיועדים לסייע בעיצוב מדיניות צרכנית מושכלת לרווחת הצרכן, כזו המעניקה תשומת לב לצורכי אוכלוסיות מוחלשות הנזקקות ליתר הגנה בתחום הצרכנות,למניעת הטעייתו,לאיתור  דרכים מועדפות לשיפור המידע לצרכן. בנוסף, תורם הניתוח לאיתור ולהארה של  צרכים ותחומי צרכנות שאינם מוגנים דיים כיום בחקיקה,בנהלים ובתקנות, ויש מקום לפעולות של המשרד בהם.
 
כאמור, תמונת המצב של התפתחות התחרות במשק בשווקים ובתחומי צריכה שונים נבנית באמצעות סקרים המשקפים את הערכות משקי הבית, וזהו הבסיס שעליו נבנים מדדי הצרכנות (ר' בהמשך).
יודגש שהסקרים אינם עוסקים במדידה ישירה של השינוי במספר העסקים בתחום נתון או שינוי בדפוסי התנהגות תחרותית של עסקים אלו, אלא בהערכות סובייקטיביות של משקי בית שהם צרכני שירותים ומוצרים בתחומי צריכה שונים.
בחינה כזו מאפשרת זיהוי רגישות ומודעות לתחרות בשווקים שונים במשק ואיתור אוכלוסיות רגישות יותר או פחות לתחרות.  לניתוח זה יש השלכות על הוצאות משקי בית בכל תחום צריכה, שכן אחד מההיבטים המשמעותיים של התחרות הוא הקטנת מחיר קניית מוצרים ושירותים, ועל כן , הגדלת התחרות בשוק נתון משמעותה לגבי משק הבית הוא  הקטנת ההוצאות לקניית מוצרים ושירותים לרווחת הצרכן ומשפחתו.
 
החל מ-2009 נבנה במינהל מערך סקרי  מעקב רב- שנתי, הבודק ,בתדירות קבועה מראש,סדרות של נושאים. הסקרים הרב- שנתיים מספקים את הערכים למדדים, ומאפשרים לעקוב אחר השתנות התנהגות הצרכן הישראלי  לאורך זמן, ולהשוות את מיקומו היחסי במדד נתון למיקום צרכנים במדינות מפותחות.
 
על בסיס מימצאי הסקרים מפתח המינהל ארבעה מדדים[1][1] עיקריים התורמים  למדידה מעשית של התנהגות צרכנים בעולם הקמעונאי. כל אחד ממדדים אלו  נבנה ממספר פרמטרים, וכולל מדדי -משנה. למדדים השונים נקבעו תדירויות מדידה שונות: מדד תחושות הצרכן הוא מדד דו- חדשי, ואילו המדדים האחרים (מדדי התחרות במשק , צרכנות מקוונת, צרכנות אקולוגית)הם מדדים שנתיים בשלב זה. 
 
להרחבה אודות המדדים אנא ראה המסמך הבא: ניתוח סקרי צרכנות - תכנית רב שנתית 2010 , מסמך מתודולוגיה.
 
מתודולוגיה, שיטת איסוף הנתונים והמדגם

אוכלוסיית סקרי צרכנות הינה כלל האוכלוסייה הבוגרת (בני 18+) בישראל.
מקור הנתונים הינו רשימות הארנונה של הרשויות המקומיות.
הדגימה נערכת בשני שלבים:
שלב ראשון - דגימת שכבות של ישובים לפי אשכולות/שכבות  סוציו דמוגרפיות של הלמ"ס.
שלב שני - דגימה אקראית של משקי בית בכל ישוב.
בבניית המדגם נשמר משקל  הולם למאפיינים סוציו דמוגרפיים עיקריים, בהם: מגדר (גברים נשים), מגזרי האוכלוסייה השונים( יהודי ותיק, עולי חבר העמים והמגזר הערבי), רמות ההשכלה,גודל הישוב ( לפי אפיון הלמ"ס).
הנתונים בכל אחד מהסקרים בתחום נאספים באמצעות סקרי טלפון בהיקף של כ-1,000 ראיונות טלפון הנערכים בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת (18+) בישראל.
יחידת הבדיקה היא  הפרט ו/או משק הבית.
 
שאלונים כל אחד משאלוני סקרי צרכנות עשוי לכלול נושא אחד מורחב, כגון: צרכנות מזון, או צרכנות ספרים, או להכיל מספר חלקים, כאשר כל חלק בודק נושא נקודתי אחר, כגון: העלאת מחיר הלחם, ידיעה על שינוי בתקנות מסויימות בחוק הגנת הצרכן וכד'. כאשר השאלון מורכב ממספר חלקים קצרים הנוגעים לתחומי צרכנות שונים, זהו למעשה סקר אומניבוס.
בנוסף בכל שאלון נכלל  חלק דמוגרפי. 
 
התוצרים
נתוני הסקרים לאחר עיבודם במינהל המחקר, מוצגים באתר האינטרנט של המינהל במגוון דפוסים:
* דוחות תקופתיים, כגון: דוח דו- חודשי של מדד תחושות הצרכן המבוסס על סקר דו-חודשי בנושא.
 
* סקירות המתייחסות לניתוח הנערך במינהל המחקר על מימצאי סקרים בתחומי צריכה עיקריים, כגון:צרכנות מזון, צרכנות שירותי תקשורת, צרכנות ספרים צרכנות פנאי וכד', או לניתוח של נושאים מיוחדים או שווקים משתנים:כגון: שוק "עשה זאת בעצמך" ,שוק התיירות לתורכיה וכד'. הניתוח והמעקב החוזרים של אותם תחומים או שווקים מוצגים בדפי מידע.

* דפי מידע מתייחסים לסוגיות אד-הוק או לנושאים שהועלו בסקרים לבדיקה נקודתית, כגון: שי לחג, העלאת מחירי הלחם, מודעות לתיקון בחוק ביטול עסקה והחזר כספי וכד', וכן לניתוח תוצאות סקרי מעקב בתחומים שנדונו בהרחבה בסקירות קודמות.* דוחות מחקר מתייחסים לניתוח סקרים ייעודיים בתחומי צרכנות וצריכה המשולבים בסקרים השוטפים, כגון:מתנות לחג מתוצרת הארץ.
--------------------------------------------------------------------------------
[2][1] הבנייה והניתוח של המדדים השונים,  נערכים על בסיס תיאורטי הקיים בנושא,  ובזיקה למדדים המקובלים במדינות מערביות ובארגונים בינ"ל שונים בהם:OECD,  בכל אחד מהתחומים המוגדרים בהמשך.חשוב לזכור שאין סדרת אינדיקטורים אוניברסלית המתאימה לכל המדינות, שכן האינדיקטורים השונים מותאמים לצרכים השונים ולאינטרסים השונים של כל מדינה, אך מטרת המינהל היא,  לגבש מדדים ברי- השוואה –כאלו שיאפשרו להשוות את מיקומה היחסי של ישראל למדינות מערביות אחרות.
 
 
 
 

--------------------------------------------------------------------------------
 
 
לחץ לגרסת הדפסהגרסת הדפסה
  
  
  
  
מצאתם אי-דיוקים? יש לכם הצעות ייעול? עדכנו אותנו