כלים ומאגרי מידע

יחידות העוסקות בנושא

 
     
 

נציבת שוויון הזדמנויות במשרד הכלכלה מסיימת את תפקידה לאחר 8 שנות פעילות

 
 
הודעה לעיתונות
08/12/2015 00:00
נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, אגף בכיר תקשורת, הסברה ופרסומים
 
 

 
 
 
חדש
ציונה קניג- ציבת שוויון הזדמנויות במשרד הכלכלה

נציבות שיווין הזדמנויות בעבודה, הוקמה על ידי עו"ד ציונה קניג יאיר לפני 8 שנים, במטרה להוביל תהליך של הטמעת שוויון ומיגור אפליה בשוק העבודה. במסגרת זו מטפלת הנציבות, הפועלת מרחבי הארץ, ב-16 עילות אפליה, בראשן אפליה על רקע לאום, מגזר, נטייה מינית, דת, גיל, שירות מילואים, הריון, טיפולי פוריות, מוצא, עמדה פוליטית ועוד. הנציבה הארצית מסיימת בימים אלו את תפקידה ותסכם היום, בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, את שנות פעילותה.

 

תמצית הוראת המנכ"ל

נוסח זה הנו תמצית מידע בלבד הניתן כשירות לקוראי ההוראה ואינו נוסח מחייב. המסמך המחייב הנו הוראת המנכ"ל המלאה התקפה והמפורסמת לציבור.

במשך שמונה שנות פעילות נציבות השוויון, ערכה הנציבות 5 כנסים שנתיים, טיפלה ב- 5,267 פניות, ניהלה ומנהלת 68 הליכים משפטיים, כתבה ופרסמה 27 חוות דעת, קיימה למעלה מ-700 הרצאות, ערכה 13 סקרי מעסיקים ועובדים, גיבשה והוציאה לפועל 2 תכניות אסטרטגיות, ועומדת להוציא לראשונה חוברת פרקטיקות מומלצות להעסקה מגוונת, המתבססת על ניסיונם של מעסיקים/ות בישראל.

 

עו"ד ציונה קניג יאיר: "מאז הקמת הנציבות התקדמנו רבות ופרצנו דרך בקידום שוויון הזדמנויות בשוק העבודה, אבל בפני ההנהגה והמנהיגים ישנם עדין אתגרים משמעותיים, בראשם הגברת האכיפה, בייחוד עבור הקבוצות המוחלשות שיכולתן לממש את זכויותיהם הבסיסיות בשוק העבודה מוגבלת. ציבור המעסיקים והמעסיקות בארץ חייב להפנים שמעבר לחוק, אפליה מנוגדת לכל קוד התנהגותי ותרבותי ופוגעת בראש ובראשונה במעסיק עצמו ובחברה הישראלית כולה".​​


להלן סיכום 8 שנות הנציבות:
  • ​פניות לנציבות השוויון לפי נושא הפנייה, 2008-2015 (נכון ל-30 בנובמבר 2015):

 

 

  • במהלך שנות פעילות הנציבות, ניהלה מספר תיקים משפטיים בעלי חשיבות רבה בסוגית האפליה ושוויון ההזדמנויות אשר הביאו לפסקי דין תקדימיים שקידמו שינוי חיובי בשוק העבודה, לרבות עבדול כרים קאדי ואחרים נ' רכבת ישראל - תביעה בשל פיטורים על רקע לאום; מישל מלכה נ' התעשייה האווירית - הפליה בקבלה לעבודה מחמת מוצא מזרחי; פלונית נ' אלמונית- אפליה על רקע מוצא בקבלה לעבודה בחברה ציבורית גדולה; ובג"צ 1758/11 אורית גורן ואח' נ' הום סנטר- תביעה בעניין פערי שכר.

 

להלן פילוח ההליכים המשפטיים שבהם הייתה מעורבת נציבות השוויון במהלך השנים, לפי עילת אפליה ומין, 2009-2015:

 



 

  • הסברה והדרכה:
במקביל פיתחה נציבות השוויון את זרוע ההסברה וההדרכה שלה, באמצעות פיתוח ובניה של אתר אינטרנט חדש; ניהול דף פייסבוק שלו למעלה מ-6,550 עוקבים; קיום של למעלה מ-700 הרצאות, כנסים ופאנלים בארץ ובחו"ל; עריכת הכשרות למעסיקים/ות בנושא הטמעת שוויון והעסקה מגוונת; מתן ייעוץ משפטי וליווי בבניית תכניות להטמעת שוויון; כתיבת והפקת חוברת "פרקטיקות מומלצות" למעסיקים; השתתפות במיזם "שוות ערך – לקידום שכר שווה"; הקמת הפורום להגברת האכיפה לאוכלוסייה הערבית; ועריכת קמפיין גיוס מגוון למעסיקים. 
  • סקרים:

מגזרים שונים בשוק העבודה, בהם על רקע הריון ולידה, אפליה על רקע מין, מגדר, גיל ועוד. לרגל סיום שמונה שנות פעילות, בוצע בנציבות השוויון סקר תחושות וחוויות אפליה של מועסקים מהחברה הערבית, הבוחן סוגיות שונות, לרבות תחושות וחוויות אפליה, תת תעסוקה וידע בנוגע לזכויות.

 

חנה קופפר, מנהלת תחום המחקר בנציבות השוויון ציינה, שממצאי הסקר מלמדים על כמה חסמים עיקריים שמהם סובלים מועסקים ומועסקות מהחברה הערבית: הראשון שבהם בא לידי ביטוי כבר בשלב הכניסה לשוק העבודה או מציאת מקום התמחות (במקרה של העוסקים במקצועות רלוונטיים). חסם זה מקשה מאד על השתלבות בתעסוקה איכותית, ובזיקה לכך, במיצוי פוטנציאל ההשתכרות. עוד עולה מהסקר, שקיימים הבדלים בדפוסי האפליה בין מעסיקים יהודים למעסיקים ערבים. בעוד ששיעור גבוה יותר מקרב המעסיקים היהודים מתקשה ביצירת סביבת עבודה בטוחה ומכבדת, שיעור בלתי מבוטל מהמעסיקים הערבים אינו מקפיד על שמירה על זכויות מגן. 

 

להלן ממצאים עיקריים מתוך הסקר:

  1. מתוך המשיבים שדיווחו שהם בעלי תואר אקדמי, 53% ציינו שבמקצוע שלהם יש צורך בהתמחות. לגבי אלה נמצא, שכשליש (32%) מצאו התמחות רק בתום פרקי זמן ארוכים של בין חצי שנה ללמעלה משנתיים. כמו כן, חלק ניכר דיווחו  שכלל לא הצליחו למצוא מקום להתמחות ולכן ויתרו על העיסוק במקצוע שאותו למדו. לעניין השכר, מחצית מהמשיבים ציינו שקיבלו שכר ושיעור זהה דיווח שלא קיבל שכר במהלך ההתמחות.
  2. גם בנוגע למציאת מקום העבודה הראשון עלה, שמחצית מהנסקרים חיפשו עבודה במשך פרקי זמן הנעים בין חודש ללמעלה משנתיים.
  3. בהקשר זה, ניכר פער בין גברים לנשים בשיעור התעסוקה במשרה מלאה, 69% לעומת 57%. פער נוסף עלה גם ביחס לסיבות לעבודה במשרה חלקית, שכן אצל הגברים רק כחמישית (21%) דיווחו על קושי בהשתלבות בעבודה ב-100% משרה, לעומת 46% מקרב הנשים.
  4. מבדיקת ארבע זכויות מגן בסיסיות, שלהן יש זכאות מתוקף חוק - תשלום שכר מינימום, תשלום בגין שעות נוספות, מתן חופשה שנתית והפרשות לפנסיה, עולה שהפרות של זכויות מגן שכיחות יותר אצל מעסיקים ערבים מאשר אצל מעסיקים יהודים.
  5. 39% מהמועסקים חשו שהזהות הערבית פגעה בסיכוי שלהם להתקבל למקום עבודה, במידה בינונית עד רבה מאד. כמו כן, שליש העיד שהזהות הערבית פגעה בסיכוי להתקדם במקום העבודה, במידה בינונית עד רבה מאד, וכחמישית (21%) מהמועסקים ציינו שהזהות הערבית פגעה ביחסים עם עובדים אחרים, עם הממונה ועם לקוחות החברה.
  6. מקרב הנשים שהשיבו על הסקר, מעט יותר מרבע (27%) העידו שהן עוטות חיג'אב. מבין אלו, 39% דיווחו שהן סובלות מאפליה בקבלה לעבודה בזיקה לכך, וכשליש (31%) ציין שלבישת החיג'אב פגעה בסיכוייהן להתקדם במקום העבודה, כל זאת במידה בינונית עד רבה מאד.
  7. למעלה מחמישית (22%) מהמועסקים אצל יהודי ציינו שכלל אינם מרגישים מקובלים או שמרגישים מקובלים במידה מעטה, בזמנים של אירועים ביטחוניים, לעומת 6% מהמועסקים אצל ערבי.
  8. כרבע מהנשים ציינו שהן סובלות מאפליה במידה בינונית עד רבה מאד על רקע לאום (28%), דת (26%) והשקפה (23%). חמישית בקירוב (18%) דיווחו על אפליה מחמת מין, במידה בינונית עד רבה מאד, ושיעור ניכר מקרב הנשים דיווח על אפליה בקבלה לעבודה (28%) ובקידום בעבודה (24%), במידה בינונית עד רבה מאד.
  9. בין רבע לשליש מהגברים הערבים דיווחו על תחושות וחוויות אפליה, במידה בינונית עד רבה מאד, על רקע העילות הבאות: השקפה (35%), לאום (33%) ודת (27%), וכן בקבלה לעבודה (34%) ובקידום בעבודה (31%).
לחץ לגרסת הדפסהגרסת הדפסה