תעשיה ישראלית

 
 

​עם קום המדינה, שמה לעצמה מדינת ישראל הצעירה כיעד מרכזי, את פיתוח התעשייה בישראל. מתוך הכרה בעובדה כי ישראל היא מדינה שאינה שופעת במשאבים טבעיים, הממשלה במדינה הצעירה הצעירה השכילה להבין כין מוטב לה כיעד מרכזי לקבוע פיתוח מואץ של יכולות כלכליות אחרות שאינן נשענות על משאבי טבע, ובכללן כל ענפי התעשייה.

 

 
התעשייה בישראל כיום מגוונת במיוחד ומתפרשת על פני אופקים רבים. בין התעשיות החשובות ביותר של ישראל ניתן למצוא את ענפי התעשייה הכימיים, תעשיית המזון והמשקאות, תעשיית ליטוש היהלומים, תעשיות פרמבצטיות, אלקטרוניקה, תעשיות ביטחונית ואנרגיה וכמו כן גם תעשיות ביטחוניות. אך זה לא היה המצב עם קום המדינה:

  • מחסור במטבע חוץ היה מן הנושאים הבולטים בשנות הקמתה של המדינה הצעירה. הוא השליך לא רק על יכולות יבוא מצומצם של חומרי גלם אלא גם השפיע גם על יבוא מוצרים על ידי יצרנים שכן שער הדולר דאז נקבע ופוקח על ידי הממשלה לצורך ויסות אפשרויותיה לביצוע רכש בחו"ל. היצרן הישראלי הצעיר, נאלץ להתמודד עם מציאות כלכלית וטכנולוגית לא פשוטה בניסיונות הראשונים של התעשייה הישראלית לפרוץ אל שווקים בעולם.
  • מגבלות חומרי גלם מועטים, ופיקוח על המטבע הזר היו רק שניים מן האתגרים. מחסור בכוח אדם מקצועי ומצב גיאופוליטי רגיש היו גם הם אתגרים נוספים אשר ליוו את הכלכלה הצומת והמתפתחת בניסיון ליצור תעשיה ישראלית חדשה וצעירה.
  • הדגש על תוצרת הארץ והחדרת מוצרים תוצרת כחול לבן הן לשוק המקומי והן לשוק הבין לאומי, נתפסו לפיכך כמשימה בעלת חשיבות לאומית של ממש וכל ממשלות ישראל מאז ועד היום שמו לעצמן כיעד את פיתוחה של התעשייה הישראלית.
 

השנים הראשונות

​בעוד שבשנותיה הראשונות של המדינה, היצוא התעשייתי הישראלי היה מצומצם באופן יחסי והמשק היה רחוק מלהיות משק אוטרכי, הרי שעם הזמן נוצר מיקוד תעשייתי שהצליח להבליט את החוזקות הישראליות בתחומים שונים, ולייצר תעשיה ישראלית בענפים רבים שהפכה גם לגאווה לאומית של ממש, הן בתחומי החקלאות והתעשייה הכבדה.

​התעשייה הישראלית של היום היא תולדה של ההתמודדות הייחודית של התעשייה הישראלית עם אותם קשיים גיאופוליטים והישענות על משאבי טבע מועטים כעובדה כמעט מוגמרת, אך היא מביאה לידי ביטוי את עשרות השנים שחלפו מאז הקמת המדינה ואת ההתמקדות הישראלית במשאב האנושי הטכנולוגי שהוא סוג של גאווה לאומית של ממש עליה נשענת התעשייה הישראלית.

 

התעשייה הישראלית המסורתית הייתה תעשייה של ענפי תעשיה המגודרים כ"כבדים", מתכות, מחצבים, מספנות וכו' אך עם השנים עברה טרנספורמציה של ממש לכיוון ענפים חדשניים יותר תוך כדי שהיא משמרת גם את מעמדן של חלק גדול מן התעשיות המסורתיות הישנות.

 

תעשיית ההיי טק הישראלית היא אחת הדוגמאות לכושר ההסתגלות של התעשייה הישראלית ולהישענות שלה על המשאב האנושי הטבעי הגדול ביותר של מדינת ישראל: בוגרי מכללות ומכונים טכנולגיים. תעשיה זו היא רק דוגמא אחת מני רבות לכושר ההמצאה של התעשייה הישראלית למציאות הכלכלית המורכבת של מדינה צעירה חסרת משאבי טבע אך עשירה בהון אנושי.

 

מדינת ישראל התקבלה לארגון מדינות ה OECD, ארגון המדינות המתועשות המחויבות לפיתוח התעשייה שמירה על ערכי הדמוקרטיה ועל ערכי איכות חיים. נדמה כי בקבלתה של ישראל כחברה מן המניין בארגון היוקרתי יש לא רק גאווה לאומית של ממש בתעשייה הישראלית אלא סוג של הכרה בהצלחתה ובורסטיליות הרבה אותה גילתה התעשייה הישראלית על פני משך הזמן הקצר יחסית בהשוואה לעולם המערבי שלו מסורות תעשייתיות ארוכות שנים יותר.

 


משרד הכלכלה, לוקח חלק במיצוב ובעידוד התעשייה בישראל. במסגרת פרויקט קונים כחול לבן הוא אחראי על קטלוג המוצרים כחול לבן אשר מכיל את כל היצרנים אשר זכאים לתו מיוצר בישראל ואת היצרנים אשר מוצריהם לוקחים חלק ב "קונים כחול לבן- קטלוג". הקטלוג חושף בפני צרכנים שצריכה של מוצרי כחול לבן חשובה להם את כל אפשרויות הרכישה שלהם באופן מסודר באמצעות מנוע חיפוש ומידע אינפורמטיבי על כל מוצר ומוצר.

לחץ לגרסת הדפסהגרסת הדפסה
  
  
  
  
מצאתם אי-דיוקים? יש לכם הצעות ייעול? עדכנו אותנו