תעשייה וסביבה

 
     
 

 מתקני קוגנרציה

 
 
 
 

רקע כללי

קוגנרציה היא טכנולוגיה המשלבת בין שני תהליכים, ייצור חשמל והפקת חום, במטרה להשיג ניצול יעיל יותר של הדלק או הגז הטבעי.​

בענפי תעשייה רבים קיימת דרישת חום גבוהה, המתבטאת לרוב בייצור קיטור לצרכים תהליכיים, לצרכי חימום מים ייבוש ועוד. ייצור הקיטור (או אנרגיה תרמית אחרת) מתבצע על ידי דודי שריפת דלקים, הקיימים כיום ברוב מפעלי התעשייה במגזרים השונים.

 

תחנות קוגנרציה קטנות מסווגות כמתקני ייצור אנרגיה מגז טבעי בהספק קטן מ 16 MW המשלבות בין שני תהליכים, ייצור חשמל והפקת חום, במטרה להשיג ניצול יעיל יותר של הדלק או הגז הטבעי.
באמצעות שיטה זו  מושגת נצילות כללית גבוהה והעלות הכוללת להפקת כוח וחום במערכת קוגנרציה נמוכה מעלויות הייצור בשני תהליכים נפרדים.

 

התרומה למשק

​לתחנות כח קטנות תרומה משמעותית למשק הישראלי  וזו נחלקת למספר תחומים:

  1. הפחתה בעלויות ייצור והתייעלות - היתרון הישיר המשמעותי ביותר הוא הפחתה ישירה בעלויות האנרגיה ועלויות התפעול, הפחתה המובילה ישירות לשיפור התחרותיות. חסכון שכזה פותח מגוון אפשרויות למפעל, כאשר הוא יכול לאפשר: השקעות בקווי ייצור חדשים, אשר יובילו להעסקת עובדים נוספים, הוזלת מוצרים אשר יאפשרו הוזלה של יוקר המחייה, שיפור מצב המפעל אל מול המתחרים שלו ובכך יפחית את הסיכוי שיעתיק את קווי הייצור שלו למדינה אחרת, וכמובן הוזלת השירותים והמוצרים שהמפעל נותן גם לשרשרת הערך אשר תלוייה בו. ולכן עובדה זו גם יכולה לשפר את התחרותיות של חברות ומפעלים נוספים התלויים בו.
  2. יציבות כלכלית לאורך זמן -  התקנת מתקן קוגנרציה בחצר המפעל יכולה לאפשר למפעל לגדר עצמו מהתנודות במחירי הדלקים העולמיים ולשמר מצב יציב יותר של תפעול, כאשר הצפי הוא שמחירי הגז הטבעי צפויים להיות יציבים בשנים הקרובות.
  3. מעבר ליתרונות של הוזלת העלויות ויצירת מקומות עבודה - טכנולוגיית קוגנרציה הינה ידידותית לסביבה ולאספקת החשמל.
  4. יתרונות סביבתיים וכלכליים - בהיבט הסביבתי, ככל שפחות דלק נצרך לכל יחידת יצור חום וחשמל, הביצועים הסביבתיים משתפרים. שיפור בביצוע הסביבתי מתגלם בהתייעלות כלכלית נוספת מפאת חובות התעשייה לעמוד בדרישות הסביבתיות של חוק אוויר נקי אשר משיתות עלויות מאד גבוהות על מפעלים ביישום טכנולוגיות מיטביות (BAT).
  5. יציבות באספקת החשמל - ייצור מבוזר של חשמל מאפשר פעילות יציבה יותר של הרשת, שמירה על מתח יציב, וחסכון באיבוד חשמל על פני שינוע למרחקים (מאחר והמתקן נמצא בחצר המפעל).
  6. חוסן באספקת החשמל -  מפעלים מאד מושפעים מתנודות במתח והפסקות חשמל וכאשר מתאפשר להם להבטיח לעצמם את הייצור והאספקה באמצעות מתקן עצמאי, מערכת קווי הייצור במפעל יכולה לתפקד בצורה יותר יציבה ויעילה. 
  7. חיסכון אל מול עלויות חשמל משתנות - ישנו גם חסכון כלכלי למפעל כאשר הייצור העצמי מאפשר לו לא לרכוש חשמל בזמנים של גבע ושיא.  בזמנים אלו מחירי החשמל הם בשיא ומפעל יכול לנתק את עצמו מהתנודות במחירי החשמל הללו ולייצר חסכון משמעותי. בנוסף רשת החשמל מתקשה לספק בזמנים אלו חשמל וכל הפחתה בביקוש מייעלת את המערכת.
  8. פיתוח ערך מקומי – יש מקום ואפשרות לפיתוח תעשיית קוגנרציה (מוצרים והתקנות) בישראל. פיתוח זה יאפשר השקעות רבות והעסקת עובדים.
 

תשומות האנרגיה לתעשיה

​בהיבט נקודתי של משרד הכלכלה, התרומה הגדולה ביותר הינה בהפחתת תשומות האנרגיה לתעשיה, כאשר השימוש בטכנולוגיה מאפשרת לצרכנים ולמפעלים לצרוך חשמל, במחירים תחרותיים אשר עשויים להגיע לשיעורי הנחה כפולים ויותר מאלו המוצעים על ידי תחנות הכח הפרטיות הגדולות, וכן לצרוך אנרגיה טרמית המיוצרת בטכנולוגית קוגנרציה במחיר הנמוך מעלות הגז בשריפה ישירה.


תחנות הכח הקטנות משרתות צרכנים קטנים ובינוניים (מפעלי תעשייה בינוניים וקטנים) ומסייעות להם ביתרון תחרותי מול יצרנים זרים בשל מחירי תשומות האנרגיה הנמוכות.

 

הגדלת היעילות בתעשייה היא מפתח למנוע ליכולת התעשייה להתחרות בשווקים הבינלאומיים, אבטחת משרות והפחתת העצימות הפחמנית (הזיהום האוויר). במקרה הספציפי של קוגנרציה, השיטה הזו מאפשרת להגדיל ולהעצים את היעילות האנרגטית בייצור התעשייתי ומביאה יתרונות הן למפעל הספציפי והן למשק כולו.

 

עידוד הקמת תחנות אלו הינו המשך טבעי וישיר להחדרת הגז הטבעי לתעשייה, כאשר חברת הפיננסים בינלאומית בלומברג אף דרגה ייצור חשמל בקוגנרציה "כאחד ממקורות האנרגיה הזולים ביותר הקיימים כיום". בייצור חשמל בקוגנרציה ניתן גם לקבל כערך מוסף, ייצור חשמל לצריכה עצמית ו/או לאספקה לרשת הארצית ומכירה לחברות.

 

התועלת הכלכלית הצפויה לתעשייה ממעבר לשימוש בטכנולוגיית קוגנרציה

​ניתוח כלכלי שבחן את התועלת הכלכלית הצפויה לתעשייה ממתקני קוגנרציה ואת העלייה הפוטנציאלית ביצוא, בפדיון ובתעסוקה, בעקבות הטמעת טכנולוגיית הקוגנרציה (ב-25 ענפים שמופו כפוטנציאליים ליישום הטכנולוגיה), מצביע על גידול פוטנציאלי של 4.1 מיליארד ₪ בהיקף הפדיון של כלל 25 הענפים הנבדקים שמתוכם 2.1 מיליארד ₪ הם גידול במכירות לחו"ל.

 


בנוסף נמצא כי הטמעת הטכנולוגיה עשויה להגדיל את היקף המועסקים במשק בכ- 2,700 עובדים שהם כ-2.75%  מכלל העובדים בתעשיות הנבדקות.

מוערך כי הטמעת טכנולוגית הקוגנרציה בענפי התעשייה הפוטנציאליים בהיקף של 300 MW, תביא לעלייה של כ- 1.7 מיליארד ₪ בסך הפדיון השנתי, מתוכם כ-873 מיליוני ₪ עלייה ביצוא השנתי ולגידול של כ- 1,190 משרות.

לחץ לגרסת הדפסהגרסת הדפסה
  
  
  
  
מצאתם אי-דיוקים? יש לכם הצעות ייעול? עדכנו אותנו