תעשייה וסביבה

 
     
 

 היערכות לשינוי אקלים

 
 
 

רקע כללי

מגמות של שינויי האקלים נצפות ברחבי העולם בעשרות השנים האחרונות ומתבטאות בשינויים של משטר הטמפרטורות והגשם ועלייה בשכיחות ועוצמת אירועי מזג אויר קיצונים. ​לתרחישים אלו עלולה להיות השפעה על תחומים שונים ורבים במשק החל ממשק המים, החקלאות, בריאות הציבור, שמירת חופים, אנרגיה, מגוון מינים ועוד.
 
  • אזורי החוף – ריכוז ניכר מאוכלוסיית העולם מתגורר באזורים חופיים. באזורים אלו ישנם מגוון של סכנות אשר מחריפות עקב שינויי האקלים כגון, סערות עוצמתיות, הצפות ושחיקת הקרקע.
  • משאבי מים – משאבי המים נתונים תחת עומס מפאת גידול הביקוש המתמיד הנובע מגידול האוכלוסיה וחקלאות אינטנסיבית המוביל באזורים מסויימים לשימוש גדול יותר מההיצע.
  • שינויי האקלים מחמירים נושא זה גם בהיצע (שינויים במשטר הגשמים) וגם בביקוש (עלייה באידוי).
  • חקלאות – לשינויים קטנים ביותר באקלים השלכות דרסטיות על תוצרת חקלאית.
  • בריאות הציבור – זו מושפעת במגוון דרכים בצורה ישירה ובלתי ישירה מהאקלים.
  • תשתיות – כל התשתיות, חשמל, תחבורה, מים וכדומה נמצאות בסכנה באירועי מזג אוויר קיצוניים בפרט ושינויי אקלים בכלל.

בכדי להסתגל לשינויי האקלים יש צורך בטכנולוגיות, מיומנויות וידע

 

המצב בישראל

​ישראל חברה באמנת שינוי האקלים ופרוטוקול קיוטו. פרוטוקול קיוטו (הידוע גם בשם אמנת קיוטו) הוא תוספת לאמנת היסוד של האומות המאוחדות לשינויי אקלים (UNFCCC אמנה בינלאומית בנושא התחממות כדור הארץ). הפרוטוקול מאשרר חלקים מאותה אמנה. מדינות שחתמו על הפרוטוקול מתחייבות להפחית פליטת פחמן דו-חמצני וחמישה גזי חממה אחרים וכל עיסוק שעשוי להגביר פליטת גזים הקשורים להתחממות כדור הארץ. אם ייושם פרוטוקול קיוטו בהצלחה, האומות המאוחדות חוזות ירידה של 2.0 עד 2.8 מעלות צלזיוס בטמפרטורה הגלובלית עד שנת 2050.

 


ממשלת ישראל אישרה את אמנת האקלים בספטמבר 1996 וחתמה על פרוטוקול קיוטו בשנת 1998. בפברואר 2004 אושר הפרוטוקול על ידי ממשלת ישראל. ישראל מוגדרת באמנה כמדינה מתפתחת, על כן, לא חלות עליה התחייבויות לעניין פליטת גזי חממה. יחד עם זאת ישראל לקחה על עצמה יעד של הפחתה של 20% בגזי חממה עד שנת 2020 בהשוואה לתרחיש של “עסקים כרגיל”.
בהמשך להחלטת הממשלה מס’ 474 שהתקבלה ביוני 2009 , גובשה תוכנית פעולה לאומית לנושא ההסתגלות לשינויי האקלים בראשות המשרד להגנת הסביבה. במסגרת תוכנית זו משרד הכלכלה, תחת תוכנית פעולה 36, יקדם ויעודד את התעשייה המקומית אשר יכולה לתת מענה לשינויי אקלים.

 

נושאים בטיפול מנהל סביבה ופיתוח בר קיימא

קידום טכנולוגיות ישראליות בתחום הסביבה ושינויי אקלים
במסגרת תוכנית פעולה לאומית לנושא ההסתגלות לשינויי האקלים (בהמשך להחלטת הממשלה מס' 474), מינהל סביבה פועל לקידום ועידוד התעשייה המקומית. התעשייה חולשת על מגוון רחב של תחומים העוסקים בהסתגלות לשינויי אקלים.

משבר האקלים משנה כבר היום את הסביבה העיסקית בעולם ומייצר הזדמנויות חדשות עבור חברות ותעשיות המשכילות להתאים מוצרים ותהליכי ייצור לשוק המשתנה, ומובילות בפיתוח מוצרים ושירותים בתחומים כמו התייעלות אנרגטית, טכנולוגיות מים, אנרגיות מתחדשות ועוד.

אתגר ההסתגלות לשינויי האקלים יגביר את הביקוש לפתרונות טכנולוגיים בתחומים מגוונים. בהתאם לכך, משרד הכלכלה הפיק קטלוג אשר מרכז מגוון טכנולוגיות הסתגלות לשינויי אקלים, אשר הוצג בועידת האקלים בפרו 2014 ומשמש כלי לשיווק טכנולוגיות ישראליות במנגנוני האו"ם השונים. קטלוג טכנולוגיות הסתגלות לשינוי אקלים

 


הפחתת פליטות גזי חממה.
כחלק מהמאמץ הבינלאומי לצמצום פליטות, החליטה ממשלת ישראל לעשות את מירב המאמצים להפחית 20% בפליטות גזי החממה עד שנת 2020 בהשוואה לתרחיש "עסקים כרגיל".
 
הפחתת פליטות גזי החממה מהווה אתגר קשה במיוחד בישראל, בהיותה מדינה בעלת משאבים מוגבלים הנמצאת בצמיחה כלכלית, על רקע גידול נמשך הן באוכלוסייה והן בצריכת האנרגיה. משק החשמל הישראלי מבוסס ברובו על דלקים פוסילים, כאשר שריפתם לייצור אנרגיה גורמת לפליטות גזי חממה רבות.

גילוי של מאגרי הגז הגדולים ליד חופי ישראל לאחרונה הגדיל את השימוש בגז טבעי להפקת חשמל ועשוי לתרום להקטנה בפליטות גזי חממה.
על מנת לעמוד ביעד ההפחתה אימצה מדינת ישראל מס' החלטות שאמורות להביא להפחתת פליטות גזי חממה:
  1. החלטת ממשלה מס' 1403 מאפריל 2016: תכנית לאומית ליישום היעדים להפחתת פליטות גזי חממה ולהתייעלות אנרגטית
  2. החלטת ממשלה מס' 542 מספטמבר 2015 : הפחתת פליטות גזי חממה וייעול צריכת האנרגיה במשק
  3. החלטת ממשלה מס' 2508 שאימצה את התוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממהבמטרה לעמוד ביעד הפחתה של 20% פליטות גזי חממה ביחס לתרחיש 'עסקים כרגיל' ב-2020;
  4. החלטת ממשלה מס' 4095 - שהציבה יעד הפחתה של צריכת החשמל בשיעור 20% עד שנת 2020 לעומת תרחיש "עסקים כרגיל" ושבעקבותיה הוכנה תוכנית לאומית להתייעלות אנרגטית;
  5. החלטת ממשלה מס' 4450 שקבעה כי עד שנת 2020 כ- 10% מצריכת החשמל תיוצר באמצעות אנרגיות מתחדשות, כאשר בנוסף ליעד זה נקבע יעד ביניים של 5% לשנת 2014.


 
במסגרת התכנית של החלטה 1403 האחרונה, יוקצו 500 מיליון שקל כערבויות מדינה להלוואות להתייעלות אנרגטית וכן - 300 מיליון שקל כמענקים לפרויקטים להתייעלות אנרגטית שיובילו להתייעלות התעשייה, המגזר העסקי והמסחרי והרשויות המקומיות ויינתן דגש לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים ורשויות חלשות. התקציב, כאמור, יוקצה בהמשך להחלטת הממשלה שאושרה לקראת ועידת האקלים בפריז להפחתת גזי החממה. ההערכות הן כי הצעדים יביאו לחיסכון למשק של מעל 30 מיליארד שקל, ויקדמו את מדינת ישראל לעמידה ביעדים שהוצבו בוועידת האקלים.


ההשקעות בהתייעלות אנרגטית כתוצאה מתכנית זו יביאו למינוף השקעות במיליארדים על ידי השוק הפרטי, השקעות שיובילו לצמיחה וליצירת מקומות עבודה. במסגרת ההצעה, המאפשרת הסרת חסמים, תצא לדרך גם תכנית ארוכת טווח להקצאת מכסות לאנרגיה מתחדשת שתיתן בהירות ואופק ליזמים בתחום ותאפשר את התפתחות השוק.


כמו כן, תתבצע בחינה של הפחתה נוספת בפליטת המזהמים, לרבות בחינת הדרכים להפחתת השימוש בפחם ועידוד המעבר לגז טבעי שיוביל להפחתה ניכרת בזיהום האוויר. בנוסף, יבחנו גם מכלול אמצעים לסיוע לייעול התחבורה וצמצום הנסועה, יוקם צוות להסרת חסמים לעידוד תעשיית הקלינטק הישראלית, יינתנו תמריצי מס לעידוד אנרגיה מתחדשת ושימוש בציוד יעיל אנרגטי ויקודמו פרויקטים בבנייה ירוקה במטרה להפחית את גזי החממה ולהוזיל את העלויות למשתמשים.


תכנית היישום היא כלל משקית, ומתייחסת למקורות הזיהום השונים - ובכלל זה גם למערך ייצור החשמל, צריכת אנרגיה במבנים ובתעשייה, תחבורה וסקטורים נוספים.


התועלות של יישום פעולות להפחתת פליטות גזי חממה בסקטורים אלו הן רבות ומשמעותיות, וכוללות את הגברת הביטחון האנרגטי ארוך הטווח של ישראל, ייעול והגברת התחרותיות של התעשייה ושל המשק בכלל, הפחתה בהוצאות על אנרגיה ועל תפעול, מינוף השקעות והגברת הפעילות המשקית, פיתוח תעשיית הקלינטק הישראלית, יצירת מקומות עבודה והפחתת הזיהום הסביבתי והתחלואה הנובעת ממנו. ההצעה כוללת אמצעים להפחתת השימוש בדלקים מזהמים, אמצעים לייעול וצמצום צריכת האנרגיה במשק, עידוד טכנולוגיות, צמצום הנסועה הפרטית ואמצעים לעידוד השימוש באנרגיה מתחדשת.

פרוטוקול מונטריאול – חומרים הפוגעים בשכבת האוזון חלוקת מכסות ליבוא של חומרים הפוגעים בשכבת האוזון (הוראת מנכ”ל 2.9)
מדינת ישראל אשררה בשנת 1992 את אמנת וינה בדבר החומרים הפוגעים באוזון, ומיישמת את הדרישות הקבועות בה ובפרוטוקול מונטריאול בדבר חומרים המדללים את שכבת האוזון. החובות הנגזרות מיישום האמנה והפרוטוקול בתחום הייבוא נקבעו על ידי חובת רישוי יבוא מאמצע שנות ה-90 ובהמשך באמצעות תקנות החומרים המסוכנים “יישום פרוטוקול מונטריאול” כפי שנחקקו בשנת 2004 על ידי המשרד להגנת הסביבה.
על פי המחויב באמנה, מדינת ישראל יישמה מדרגת הפחתה משנת 2010 ועד שנת 2014 (כולל) לערך של 75% מהצריכה בשנת הבסיס 1989.
 

משנת 2015 ועד שנת 2020 תקטן המכסה ל-10% בלבד משנת הבסיס.
לאור האמור, סך הכמות של חומרים מקטגוריית ה-HCFCs אשר תותר ליבוא במהלך שנת 2011 ועד שנת 2014 (כולל) בהתאם לאמנה, לא תעלה על 82.25 טון ODP (שווה ערך לסך הכמויות טון של חומרים המפוקחים מוכפל במקדם הפגיעה שלהם באוזון).
 

לאור המחסור הוחלט במינהל סביבה ופיתוח בר קיימא במשרד הכלכלה בשיתוף “המוקד הלאומי” לפרוטוקול מונטריאול במשרד להגנת הסביבה, לחלק מכסות יבוא לצרכי המשק השונים, באמצעות רישיונות יבוא בהתאם לסמכותו של שר הכלכלה בצו יבוא חופשי - תשע”א-2011 ועל פי מדיניות העונה על הצרכים כפי שיפורטו בהוראת מנכ”ל 2.9
בתוספת הראשונה לצו יבוא חופשי נקבעו החומרים בסעיפי מכס 29.03, 38.24, 39.07 חומרים הפוגעים באוזון המחייבים קבלת רישיונות לצורך יבואם.
 
  • חלוקת המכסות הינה באמצעות רישיונות יבוא, ב-2 חלוקות שנתיות עיקריות.
  • היבואנים נקראים להגשת הבקשות בשני מועדים, והרישיונות מוגבלים לכמות ולתקופה.
  • יבואנים זכאים הינם, בעלי היתר רעלים לחומר והוכחת שימוש הגבוה מ 10 טון בכל אחת מהשנתיים האחרונות.
  • המכסות המחולקות הינן עד 1200 טון של R22 ועוד כ-200 טון של R141b
  • שאר הכמות המותרת נשמרת על ידי הרשות המוסמכת לחלוקות חירום לצרכים מיוחדים של המשק.
  • לא יינתנו רישיונות יבוא לשם שימוש במערכות ייצור חדשות היות ובשנת 2015 עת תחול ירידה נוספת בכמות המותרת לשימוש, לא יוותרו גזים לכל צרכי המשק וייווצר קושי לספק שירותים למערכות הקיימות.
  • מתקני קירור ומיזוג המבוססים על גזים ממשפחת HCFC הוכנסו לרישוי יבוא, ולא יונפקו רישיונות יבוא הן למערכות אלה והן לגזים לצורך מילוי במערכות חדשות.
 

ראה נוהל הגשת הבקשות באתר משרד הכלכלה הוראת מנכ”ל 2.9 - חלוקת מכסות ליצוא של חומרים הפוגעים בשכבת האוזון.
 

ועידת האקלים בפריז- COP21

 ביום 12.12.2015 התקיים מפגש המדינות החברות באמנת האקלים למניעת שינוי אקלים (COP21) במסגרתו אימצו המדינות החברות את הסכם פריז. ההסכם קובע את "משטר האקלים החדש" אשר יכנס לתוקף החל מ-2020 ונועד להיות הסכם ארוך טווח. ההסכם ברובו לא קובע מחויבות קונקרטית אלא עקרונות בלבד ומפנה למנגנונים שיגובשו במועד מאוחד יותר.

 

cop21.jpg

עיקרי ההסכם:

  • המדינות שואפות להגביל את השינוי בטמפ' הממוצעת ל-2 או 1.5 מעלות, לעומת התקופה הטרום תעשייתית (שנת 1880).
  • מדינות יפחיתו פליטות גזי חממה לפי היעדים שהן קובעות לעצמן, אך הן לא מתחייבות להשיג את היעד אין מנגנון שיאכוף אותו. המדינות יעדכנו יעד כל 5 שנים.
  • הכרה בחשיבות פעולות הסתגלות, טכנולוגיה ובניית יכולות.
  • המדינות המפותחות ימשיכו לתמוך כספית בפעולות במסגרת ההסכם, ויגבירו את המימון שהן מספקות ומגייסות. התחייבות במסגרת ההחלטה- גיוס של לפחות 100 מיליארד דולר לשנה עד שנת 2025.
  • המדינות מתחייבות להגיש יעדים ולדווח על פעולות שלהן בתחומי הפחתה, הסתגלות, מימון ובניית יכולות.
  • ההסכם מתבסס על שקיפות, אמון ופיקוח הדדי. מנגנון יישוב הסכסוכים הינו וולנטרי ומנגנון הציות שיוקם יהיה בלתי שיפוטי באופיו.

 

ישראל הגישה יעד בסוף ספטמבר 2015 בו היא מצהירה כי עד שנת 2030 היא תפחית את הפליטות לנפש ב-26% לעומת שנת 2005, כך שהפליטה לנפש תהייה 7.7 טון פחמן דו חמצני, לעומת 10.4 בשנת 2005.

ההסכם מחזק את כל אפיקי שיתוף הפעולה שקיימים תחת האמנה, כולל טכנולוגיות ובניית יכולות. כבעבר, לישראל פוטנציאל לפעול באמצעות המסגרות הקיימות למנף את הטכנולוגיות הירוקות הישראליות, ולקדם את שמה של ישראל כמדינה שתורמת מהידע שלה בפעילויות בניית יכולות.


 

מערך לרישום ודיווח פליטות גזי חממה בישראל

המטרה העיקרית של יישום מערך הדיווח היא להקנות כלים ושיטות עבודה  לאיסוף הנתונים ולכימות הפליטות ואיגומן לשם דיווח מרוכז ויצירה של מאגר מידע לאומי

brochure-2015.pdfbrochure-2015.pdf

לחץ לגרסת הדפסהגרסת הדפסה
  
  
  
  
מצאתם אי-דיוקים? יש לכם הצעות ייעול? עדכנו אותנו